תסמונת התעלה הקרפלי
?מהי תסמונת התעלה הקרפלית
נסביר ראשית מהי התעלה הקרפלית. זוהי בעצם תעלה הנמצאת בבסיס שורש כף היד שדרכה עוברים עצבים וגידים מהאמה ועד לשורש כף היד והאצבעות. ישנו עצב הנקרא ברפואה העצב המדיאני שבעצם מעצבב ונותן תחושה לאגודל, האצבע המורה ולאמה וכן למחצית מהקמיצה. העצב הזה גורם גם לחלק מהשרירים שמניעים את האצבעות לפעול. כאשר יש לחץ המופעל על העצב המדיאני, התופעה הזו גורמת לכאב ולתחושה של נימול באצבעות הידיים , מה שגורם לחולשה פיזית באצבעות. תסמונת התעלה הקרפלית היא מצב בו יש לחץ גדול יותר מהרגיל בתעלה הקרפלית וזה כאמור לוחץ על העצב המדיאני שנמצא בתוך התעלה הזו וכך נגרמת פגיעה בתפקוד שלוש האצבעות – האגודל, האצבע המורה והאמה.
?מהם הגורמים להופעתה של תסמונת זו
ההערכה לגבי הגורמים להופעתה של תסמונת של התעלה הקרפלית היא שמדובר בכמה סיבות ולא בגורם יחיד. ראשית, מסתבר שמדובר בתופעה שהינה גנטית. בשל המבנה הגנטי הפיזיולוגי, הרצועה העוטפת את התעלה הקרפלית מתעבה ומהווה מעין תקרה לתעלה מה שמגביר את הלחץ בתוך התעלה הקרפלית, וזה כאמור, גורם להיווצרות תסמונת זו. כמו כן, ישנם גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית. ביניהם ניתן למצוא את הגורמים הבאים: עישוןֿ, עודף משקל, מחלות כגון סוכרת, דלקת מפרקים ואי ספיקת כליות. נשים סובלות מתסמונת זו פי שלושה כמעט מאשר גברים וכך גם אנשים בגילאי 50-60 הם בסיכון מוגבר לסבול מתופעה זו. אפילו הריון עלול להגביר את הסיכון לתסמונת וזאת בשל הצטברות נוזלים בתוך הרצועה במהלך ההריון ולפעמים גם אחריו. ברוב רובם של המקרים, תסמונת התעלה הקרפלית חולפת אחרי הלידה כמספר חודשים אחריה.
?האם ישנם עיסוקים בהם יש סיכון מוגבר לתסמונת התעלה הקרפלית
מסתבר כי אנשים העוסקים בעבודות המצריכות שימוש רב בידיים, למשל הקלדת נתונים, או שימוש בכלים באמצעות הידיים, מגבירים את הסיכון אך זה לא לגמרי הוכחֿ, ולכן תסמונת התעלה הקרפלית אינה נחשבת למחלת מקצוע.
איך יודעים או מרגישים שהתפתחה תסמונת התעלה הקרפלית?
כפי שתואר קודם לכן, תסמונת התעלה הקרפלית נובעת מלחץ המופעל על העצב המדיאני. הלחץ הזה אינו מופיע בבת אחת אלא מתפתח בהדרגתיות ובמשך תקופה ממושכת שיכולה להימשך גם שנים ולכן גם התסמינים לתסמונת זו מופיעים בהדרגה ויש לשים לב להתעוררותם. אחת התחושות הראשונות המופיעות היא תחושת נימול באצבעות אותן מפעיל העצב המדיאני כלומר האגודל, האצבע המורה והאמה. תחושה זו מחמירה בשעות הלילה כי יש לחץ רב יותר המופעל על כפות הידיים. במהלך הזמן ועם התפתחות והחמרת התסמינים, מופיע כאב ותחושת נימול גם בשעות היום ובכל מצב בו שורש כף היד מכופף, למשל בנהיגה, קריאה, וכו׳, הכאב מחמיר. במקרים בהם המחלה אינה מטופלת והמצב מחמיר, מתפתחת גם חולשה בשרירים הקטנים באצבעות הידיים ואז דברים עלולים ליפול מהידיים של מי שסובל מתסמונת זו. יש לשים לב לכך שמי שמתפתחת אצלו תסמונת זו ביד אחת, עלול לסבול ממנה גם בידו האחרת, גם אם זה לא קורה מלכתחילה וכן, עלולה להתפתח תופעה נוספת הנקראת אצבע הדק שבה מעטפת הגיד באחת האצבעות עלולה להתעבות אף היא.