תסמונת אצבע הדק
מהי תופעת אצבע הדק ?
תופעת אצבע הדק מתארת תופעה בה ישנה היצרות של תעלת הגיד שהינה דלקתית. במקרים כגון אלו, כאשר האגודל למשל הוא כפוף פנימה, כפי שקורה בתסמונת התעלה הקרפלית, למשל, הגיד נתקע והאצבע ננעלת. התחושות והתסמינים שיחוש המטופל ינועו סביב כאבים, חוסר גמישות של האצבע או אצבעות, וגם הופעה של גבשושית בבסיס האצבע שבה חלה היצרות הגיד. התופעה של אצבע הדק אינה תופעה בפני עצמה, אלא היא תוצר של דלקת הגורמת לכך שהגיד יתעבה ויתנפח, מה שגורם לנוקשות של האצבע וחוסר יכולת לכופף אותה. בקרב אילו אוכלוסיות נפוצה התופעה הזו? מקובל למצוא את תופעת אצבע הדק בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים וכן במצבים של מחלות כרוניות כגון סוכרת למשל. כמו בתסמונת התעלה הקרפלית ולמרות שגם כאן לא באמת יודעים מה הגורמים לבעיה זו, ישנו סיכון להתפתחות התסמונת בקרב אנשים המבצעים פעולות חזרתיות עם האגודל או האצבע.
?כיצד יודעים שיש לי את תסמונת אצבע הדק
לרוב כאשר מופיעה תסמונת אצבע הדק, האצבעות שנפגעות הן הקמיצה, הזרת או האגודל. הפגיעה עלולה להופיע באצבע אחת או יותר, ביד אחת או בשתיהן. אדם שמתפתחת אצלו תסמונת אצבע הדק לרוב יחוש כאבים בבסיס האצבע הפגועה, כמו כן תתפתח נודולה, גבשושית, בבסיס האצבע, ולבסוף, האדם ירגיש נוקשות של האצבע בעיקר לאחר שהתעורר משנתו.
?ממה נגרמת תסמונת אצבע הדק
הגורם לתסמונת אצבע הדק הוא בעיה בתעלה בה נמצא גיד האצבע. הבעיה גורמת בעצם לקושי לגיד להחליק בצורה נוחה וטבעית בתעלה ואז זה גורם לנוקשות של האצבע ולכאבים. אז מה בעצם וגרם לבעיות בתעלה של הגיד? ראשית, עלולה להיווצר בעייה ברצועה המרכיבה את תעלת הגיד, עליה מופעל עומס רב. במקרה כזה, בשל העומס והלחץ, הרצועה מתעבה יותר מדי ואז חוסמת את פתח תעלת הגיד, חלקית או באופן מלא, וזה כאמור אינו מאפשר לגיד לנוע בחופשיות בתוך התעלה. הגיד הוא מה שמאפשר את היישור ולאחר מכן את הכיפוף של האצבע ואם תעלת הגיד חסומה, הגיד אינו יכול לנוע בחופשיות בתוכה ובמקרה כזה האצבע פשוט לא תתיישר או שתתיישר בפתאומיות כמו הדק שמשתחרר. כשהגיד באצבע אינו מצליח לנוע בחופשיות בתעלה, עלולים להיווצר סיבוכים נוספים כגון התנפחות של הגיד מה שיחמיר עוד יותר את יכולת התנועה שלו. כמו כן, עלולה להיווצר נודולה, גבשושית בבסיס האצבע, מה שיחסום חלקית את תעלת הגיד וזה יגרום להיתקעות של האצבע וכאבים. בקרב האוכלוסיות הבאות, הופעת התסמונת הזו נפוצה יותר: נשים, ילדים צעירים מגיל 6 או מבוגרים מעל גיל 40, פציעה קודמת בבסיס האצבע ושימוש באצבע או באגודל תוך כדי חזרה על פעולת ספציפיות. גם במחלות כרוניות ספציפיות, תדירות התפתחות התסמונת היא רבה יותר. למשל: סוכרת, תסמונת התעלה הקרפלית, דלקת מפרקים, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.